תושבים יקרים, על אף עבודה מסורה ונאמנה של שוטרי תחנת משטרת גלילות והעומד בראשה סנ”צ יועז פנקס אשר החליף את ידידי היקר סנ”צ דוד ביטון, אחוז הפשיעה במערב העיר, הרצליה ב’, הרצליה פיתוח כפר שמריהו, רשפון, למרבה הצער, אינו נמוך. תושבי מערב העיר סובלים מהיקף פשיעה גדול בעבירות רכוש ובכלל כך, פריצות לבתים, גניבות, פריצות לרכבים, גניבת רכבים ועוד. סוגייה זו נרחבת מאד ולכן אייחד טור נפרד לסוגיה נוספת שהינה – סוכן הביטוח, ומעמדו וחובתו “הכפולה” הן כלפי חברת הביטוח והן כלפי המבוטח. כך גם יידונו בטורים נפרדים בע”ה סוגיית ביטוח החיים וביטוחי אחריות מקצועית – הראויים לפרקים נפרדים.
אחד הפתרונות לכך, הוא ביטוח הנכסים, ביטוח הדירות והרכבים בפני ארועי פריצה וגניבה, כמו גם בארועים אחרים כגון שריפה חס וחלילה.
לצורך כך מתקשר בעל הנכס עם חברה מבטחת בחוזה ביטוח אשר הינו חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב. הדין הישראלי מקפיד הקפדה יתירה בזכויות מבוטחים וקובע, בין השאר, כי כאשר נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם.
פעמים רבות נעשות “החרגות” בחוזה הביטוח, דהיינו מדובר במקרים אשר הכיסוי הביטוחי אינו חל עליהם. לעיתים קרובות נדרשים תנאים כגון סוגי אבטחה מסויימים של רכבים או דירות או דרכי מיגון שונים לרבות מאש. במצב זה קובע החוק, מתוך הגנה על זכויות המבוטחים כי, כי תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה חייבים להיות מפורטים בפוליסת הביטוח בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת. תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם. עוד קובע החוק כי המבטח חייב למסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של המבוטח העתקים מן הפוליסה.
תושבים נכבדים, במקרים רבים מאד, לפני כל כריתת פוליסת ביטוח מוצגות למבוטח העתידי שאלות שעליהם לענות, כגון, לעניין נכסים – דרכי מיגון, או לציין ציוד יקר ערך המצוי בדירה. קיימת חשיבות גדולה להשיב לשאלון תשובות מלאות ונכונות שכן אם ניתנה על ידי מבוטח לשאלה בעניין מהותי תשובה שלא הייתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. כמו כן, באם נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על כך מיד למבטח בכתב, ובכלל כך, שנוי בעניין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה.
תנאי חשוב ביותר לקבלת תגמולי הביטוח הינו הודעה בהקדם לחברת הביטוח על קרות הארוע הביטוחי. הדין קובע כי על המבוטח להודיע על ארוע ביטוחי למבטח מיד לאחר שנודע לו על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח ועל המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו. במצב עניינים זה על המבוטח למסור לחברת הביטוח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם. אם עשה המבוטח במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח. חשוב, איפוא, לציין כי באם המבוטח מסר למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה – פטור המבטח מחבותו.
בכל הנוגע לביטוח נכסים, כגון דירות או תכולתן, חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק, הכל בהתאם לתנאי הפוליסה. חובת הפיצוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה. על תגמולי הביטוח להיות מחושבים באופן שיביאו את המבוטח ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח – כלומר אם נגנב ציוד מהבית חייבת המבטחת לשלם את שווי הציוד שנגנב.
לעיתים קורה מצב בו נכס מבוטח בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות – מצב הקרוי “כפל ביטוח” ובמצב זה על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו. במצב זה המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח.
חשוב לציין, תושבים נכבדים, כי אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח יכול היה למנוע או להקטין, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, בנקיטת אמצעים סבירים או אמצעים שהמבטח הורה לו לנקוט.
עוד קובע הדין הישראלי, עקרון שהוא מובן ונהיר, כי באם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח, כגון מקרים מצערים בו שורפים בעלי רכבים את רכביהם או מביימים פריצות לבתים כדי לקבל את דמי הביטוח, הרי כי אז פטור המבטח מחבותו, ומעבר למישור זה עלולות להיות למעשה כזה השלכות פליליות של נסיון לקבל תגמולי ביטוח במרמה או בתחבולה בניגוד לחוק העונשין, עבירה שבתי המשפט רואים אותה ובצדק כעבירה חמורה ביותר.
ככלל, על חברת הביטול לשלם את תגמולי הביטוח תוך שלושים ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, ובכל מקרה על המבטחת לשלם תוך שלושים יום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב . אף אם ארעו לבית המבוטח או לרכבו מספר פריצות הרי בכל זאת המבטח חייב בתגמולי הביטוח גם אם קרה מקרה הביטוח תוך תקופת הביטוח יותר מפעם אחת.
תושבים נכבדים, חשוב לציין כי בדרך כלל ניתן לתבוע בבית משפט כשבע שנים לאחר קרות ארוע כלשהוא. תקופה זו מכונה בדין – “התיישנות”. לתקופה זו יש חריגים שונים ואחד מהם הוא בתחום הביטוח. הדין קובע כהוראה ספציפית כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח – ויש לזכור תקופה זו, שהיא קצרה יותר מתקופות אחרות.
אנו מאחלים לתושבים כי לא יזדקקו להפעיל את הפוליסות ושלא יחוו חוויות של ארוע ביטוחי ואולם אם יקרה חלילה הדבר הרי כי אנו מאחלים לתושבים הצלחה בנפתולי המשפט והחוק.
שלכם בכבוד רב,
ד”ר שמואל סעדיה עו”ד
יו”ר תנועת הרצליה למען תושביה
המערכת: ד”ר שמואל סעדיה, יו”ר תנועת הרצליה למען תושביה, מומחה לזכויות אדם ופרקליט לארגונים חברתיים. אין לראות באמור בטור זה כדי ייעוץ משפטי.
