זכות מדינה, במשפט הבינלאומי, להגן על עצמה

 

תושבים יקרים, לפני ימים מספר חגגנו את יום העצמאות השישים ואחד של מדינת ישראל שתתקיים בעה לנצח.

על אף שמדינת ישראל הינה מדינה ריבונית עצמאית הרי עדיין קמים עליה איומים מבית ומחוץ. האיום המשמעותי ביותר כיום הינו האיום האיראני המפתחת נשק אטומי ומצהירה בפומבי על כוונותיה בדבר השמדת מדינת ישראל, והיא הצורר החדש המבקש להשמיד את הישות הציונית. על רקע כך, יצויין כי מקורות המורשת העברית מכירים בזכותו של אדם לפעול מתוך הגנה עצמית, וכך נאמר: הקם להורגך, השכם להורגו“. ההגנה העצמית מהווה סייג לאחריות פלילית. בעניין זה קובע חוק העונשין כי:

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין…”

אלו הם העקרונות העומדים אף ביסוד זכותה של מדינה להגן על עצמה. הזכות להגנה עצמית של מדינות מוכרת כחריג של האיסור החל על מדינות, במשפט הבינלאומי, לשימוש בכוח החל על מדינות העולם ומעוגן בסעיף 2(4)למגילת היסוד של האום. המשפט הבינלאומי אף מכיר, במסגרת הזכות להגנה עצמית, את דבר זכותה של מדינה להגן על עצמה, ולא להמתין כי תותקף תחילה בבחינת הקם להורגך השכם להורגו.

לאחר התקפת הטרור על ארצות הברית ביום 11- בספטמבר 2001 קיבלה מועצת הביטחון (החלטה 1373 ) החלטה אשר שינתה את פרשנות הזכות להגנה העצמית של מדינה כלפי מדינה אחרת והרחיבה אותן אף כלפי מדינות הנותנות חסות לטרור כגון לבנון או סוריה או נותני החסות בחמאסטן בעזה בנות בריתן של כוחות הרשע איראן.

תושבים יקרים, מדינת ישראל, בתחילת העשור השביעי לעצמאותה היא מדינה בעלת חוסן לאומי בטחוני, חברתי כלכלי. אך לא תמה המלאכה, ואני סמוך ובטוח , כי מתוך איחוד השורות ובממשלת אחדות לאומית נוכל להתמודד עם האתגרים הנל ביתר שאת.

שלכם בברכה נאמנה,דר שמואל סעדיה עוד

יור תנועת הרצליה למען תושביה