תושבים יקרים, עם ישראל מצוי בימים אלו במאבק קשה ביותר – עיקש ונחוש מול הקמים עליו לכלותו. עם ישראל חזק ונחוש, ועומד איתן, במאבק לא קל זה. ידענו ימים קשים בעבר ויכולנו להם – ונדע לעמוד איתן אף מול המערכה הנוכחית ודווקא בימים אלו עלינו ליתן ביטוי יותר מכל לעקרון של “כל ישראל ערבים זה לזה” שהוא, לעניות דעתי, ביטוי פרטני לכלל של : “ואהבת לרעך כמוך – אני ה‘” ולעמוד יחדיו, העורף עם החזית, תושבי המרכז יחד עם תושבי הצפון והדרום, במאבק בו אנו מצויים, מלוכדים וחזקים, ומחזקים את ידי המשפחות השכולות שאבדו את יקיריהם בשדה הקרב או תושבי צפון הארץ שנפלו במערכה הקשה. יחדיו נייחל ונתפלל לחזרתם בריאים ושלמים של שלושת החיילים החטופים, עם כל שאר נעדרי וחטופי צה“ל – כפי שנאמר “ושבו בנים לגבולם“.
מדינת ישראל עדיין נלחמת על זכותה הבסיסית לקיום בבטחה ובכבוד בתוך קהילת העמים, ועדיין לא תם המאבק שמדינת ישראל נתונה בו מאז הקמתה. המאבק הוא מאבק להגנה עצמית, והוא מקבל עוגן משפטי במגילת האומות המאוחדות. הנה כי כן, סעיף 51 למגילת האומות המאוחדות קובע כי למדינה הזכות להגנה עצמית. המשפט הבינלאומי מכיר בזכות המדינות להשתמש בכוח להגנה עצמית כנגד מדינה שפעלה בכוח כנגד הטריטוריה שלה או העצמאות הפוליטית שלה. ברור גם כי הזכות קיימת אף נגד מדינה, כגון לבנון – ועל מימד המידתיות נעמוד מיד, המאפשרת לארגון טרור לפעול בתוך שטחה הריבוני.
הגנה עצמית על פי הסעיף נחלקת לשניים : הגנה עצמית אישית דהיינו אפשרות של מדינה להגיב כנגד פעולה מזויינת בלתי לגיטימית כלפיה. והגנה עצמית קולקטיבית היא עזרה של מדינה אחת למדינה אחרת שמופעל כלפיה כוח לא לגיטימי. לכאורה הסעיף מצומצם, אולם מנהג בינלאומי יצר גם חריג של “הגנה עצמית מניעתית” דהיינו הפעלת כוח כדי למנוע התקפה עתידית.
ככלל כדי שמדינה תכנס בגדרי החריג של הגנה עצמית עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים: מידיות ופרופורציונאליות. אנו סבורים כי אף במערכה הנערכת כיום בצפון הארץ על גבול לבנון עומדת ישראל בתנאים אלו, המקנים לה לגיטימיות לפי דיני המשפט הבינלאומי שכן התגובה הייתה מיידית לנוכח התקפת טרור משטח לבנון – מדינה ריבונית, ללא כל התגרות או קנטור קודם מצד מדינת ישראל. התגובה היא, בעינינו, אף פרופורציונאלית שכן ישראל עושה כל שביכולתה, כגון הפצת כרוזים הקוראים לתושבים תמימים להמלט טרם מתקפה על מחבלי החיזבאללה, ועומדת, איפוא, בתנאים אלו.
לדיני מלחמה יש השלכה לא רק במישור של מדינות בינן לבין עצמן, בהתאם, כאמור, למשפט הבינלאומי, אלא אף במישור של זכויות הפרט כלפי מדינתו. הנה כי כן, כפי שכל מערכות ומסגרות החיים מתאימות עצמן למצבי חרום כך אף מערכת המשפט נכונה ומתאימה עצמה למצבי חירום, אשר, למרבה הצער, ידע עם ישראל רבות מהם בעבר.
נבחן, איפוא, מקצת מהסוגיות המשפטיות הרלבנטיות למצב החירום בו אנו נמצאים תוך התמקדות בזכות לפיצוי בגין נזקי רכוש עקב מצב מלחמה או עקב פעולות איבה.
מעבר לפגיעה הקשה והכואבת בנפש, ולהבדיל אלף הבדלות, הרי אין להתעלם אף מהפגיעה הקשה ברכוש. אני סמוך ובטוח כי לרבים מקוראי גיליון זה יש מכרים או בני משפחה בצפון שרכושם, חלילה, ניזוק ולכן אתכבד לשטוח את הדין בעניין זה. הנה כי כן, חוק מס רכוש וקרן פיצויים נותן מענה לכך וקובע זכות על פי דין לפיצוי מאת מס רכוש בגין נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על–ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על–ידי צבא הגנה לישראל. מס רכוש הינו אורגן הכפוף לנציבות מס הכנסה.
הדין בישראל קובע כי באם נגרם נזק לקרקע, לרבות קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, או נזק לבנין, או אף נזק למבנה בתהליך בניה, או נזק מטעים, או נזק למלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה – הרי כי אז זכאי בעל הנכס לפיצוי בגין נזקיו. בכלל כך מעניק החוק זכות פיצוי מאת מס רכוש לכל נזק אשר עלול להגרם, חלילה, למכונות, למיתקנים, לרהיטים ולכל רכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לבית לעסק, לרכב , כלי שיט וכלי טיס, או בריכות מים.
חשוב לציין כי הדין בישראל מעניק, עקרונית, את הזכות לפיצוי אף בגין נזק הקרוי “נזק עקיף” קרי הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על–ידי צבא הגנה לישראל. עם זאת, מוסיף וקובע החוק בעניין זה כי לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק הגורמים שהובילו לקרות הנזק שנגרם.
עוד קובע החוק כי בעלים של חפצים ביתיים שהם לשימושו האישי, זכאי, לפיצויים בעד נזק שאירע לחפצים אלה כאשר הפיצוי ייקבע על ידי רשות הממונה לכך בגובה הוצאות שיקום הנזק שנגרם לאותו חפץ ביתי. חשוב לציין כי לא כל נכס ביתי זכאי , עם קרות הנזק לפיצויים, אלא המנגנון הנקבע בחוק הוא למעשה “רשימה סגורה” של חפצים ובכלל כך רהיטים, ביגוד, כלים, מכשירים לשימוש ביתי, ספרים ותקליטים, למעט תכשיטים חפצי אמנות ועתיקות. במקרים אלו החוק קובע זכות לפיצוי כספי קבוע ומקובע מראש לכל סוג נכס אשר בעל הנכס זכאי לו אף אם לא הוכיח בעל הרכוש כי הוציא הוצאות בתיקון החפץ שנפגע.
למרבה הצער ניזוקו דירות רבות במערכה הנוכחית. בהקשר זה קובע החוק כי אם נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע רשות מס הרכוש כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאית הרשות , בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שתקבע על ידי מס רכוש.
כמו במקרים רבים לפי הדין, הרי אף כאן נתון הניזוק לסד זמנים קבוע. כך דורש החוק כי הודעה על נזק תוגש לרשויות בתוך שבועיים מיום קרות הנזק, וכי תביעה לפיצויים תוגש לרשויות בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.
באם אכן הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט נציג מס רכוש בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, וכאשר לפי הדין רשאי מס רכוש לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות העניין.
החוק מחייב את מס רכוש לשלוח בתוך שישה חודשים הודעה על החלטה בדבר גובה הפיצויים, קבלת התביעה או דחייתה, ועוד קובע החוק כי הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה.
על החלטת מס רכוש בקביעת גובה פיצוי לו זכאי ניזוק עקב פעולות איבה קיימת, כמו במקרים רבים על פי דין, זכות ערר , כך שקיימת זכות לערור בפני ועדת ערר. לאחר מיצוי זכות הערר , בהתאם למושכלות יסוד בדין, זכאי כל מי שרואה עצמו מקופח לפנות לערכאות משפטיות.
תושבים יקרים, אני תקווה כי לא נזקק להליכים אלו וכי השלום והשלווה ישרו בארץ, וכמאמר הכתוב : ” ישב איש תחת גפנו ותחת תאנתנו ותשקוט הארץ“, אך עד אז אין לנו אלא להיות מלוכדים ולחזק את ידי מנהיגי המדינה, ראשי ופרנסיה, ואת כוחות הבטחון העושים במסירות ונאמנות, יום ולילה, להבטחת קיומנו בארץ.
שלכם בכבוד רב,
ד“ר שמואל סעדיה עו“ד
יו“ר תנועת הרצליה למען תושביה
המערכת: ד“ר שמואל סעדיה, עו“ד הינו יו“ר תנועת הרצליה למען תושביה, מומחה לזכויות אדם ופרקליט לארגונים חברתיים. אין לראות בטור זה כייעוץ משפטי.
