תושבים יקרים, בימים אלו אנו נצבים בפתחה של מערכת בחירות. תחילתה של כל מערכת בחירות, מטבע הדברים, היא בבחירות המקדימות של כל מפלגה ומפלגה הידועות בשם “פריימריס“.
מפלגה הינה, על פי חוק, חבר בני–אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים.
הבטים שונים של סדרי נוהל ועבודה של מפלגות מוסדרות בחוק, אך יש כאלו אשר אינן מוסדרות.
לוועדת הבחירות לכנסת, כפי שאפרט להלן, תפקיד חשוב ומכריע בבחירות העומדות על הפרק ועומד בראשה שופט בית משפט העליון, ובוועדה הנוכחית כבוד המשנה לנשיא השופטת המלומדת גב‘ דורית בייניש, נשיאתו העתידית של כבוד בית משפט העליון.
החוק המסדיר את הרכבה וסמכויותיה של וועדת הבחירות המרכזית הוא חוק הבחירות לכנסת הקובע כי יושב–ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטים אלה כאשר בחירתו תהיה על פי בקשת יושב–ראש הכנסת. חברי הועדה המרכזית יהיו נציגי הסיעות של הכנסת. במסגרת הסקירה להלן אבחן אף את סמכויות הוועדה.
תושבים נכבדים, ראיתי, ותמיד אראה, בקיומה של מערכת בחירות כנשמת אפו של המשטר הליברל דמוקרטי במדינת ישראל, ויש להקפיד הקפדה יתירה בקיום בחירות ומימוש זכויות היסוד, שהן חלק מחוקתה העתידית של מדינת ישראל – הזכות לבחור ולהבחר. לנוכח החשיבות העצומה שאני רואה בנושא זה, אף מצאתי לנכון, בכל הענווה, לייחד לכך בעבר כתיבת ספר “בחירות – הזכות לבחור ולהבחר“.
אני מבקש תחילה, תושבים יקרים, להתייחס לארוע קשה שעברה מדינת ישראל כולה, ואשר מטבע הדברים נכרך וייכרך, בנסיבות הקיימות ובמצב העניינים הנתון, בסוגיית הבחירות העתידה ובשאלות המשפטיות העומדות על הפרק – מחלתו של מנהיג דגול, ותהא השקפתו הפוליטית של כל אחד מאיתנו אשר תהא, ראש הממשלה מר אריאל שרון אשר כולנו מאחלים לו בריאות, רפואה שלמה ואריכות ימים.
סעיף 16 לחוק יסוד הממשלה קובע, וזה המצב למרבה הצער כעת במדינת ישראל, כי באם נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו מאה ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. בד בבד לכך קובע סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה, אשר עוסק ברציפות כהונת הממשלה, כי באם נבצר מראש ממשלה דרך קבע למלא את תפקידו תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה. מתוקף סעיף 16 הנ“ל מכהן ממלא מקום ראש הממשלה הנוכחית, חבר סיעתו של ראש הממשלה ב“קדימה” , וממילא תום מאת הימים נופלים בתוך המועד הקבוע לבחירות.
בית משפט העליון עמד לא פעם על דבר העובדה כי הזכות לבחור ולהבחר הינן אחת מזכויות היסוד של כל אזרח במדינת ישראל. הזכות לבחור והזכות להתאגד ברשימה אינן אלא שני צדדים של אותו מטבע, והן אחת מדרכי הביטוי, בשיטת משטר ליברל דמוקרטי, של השקפת עולם, דעה, רצונות, של כל אזרח באשר למדינה ולממשל.
חוק יסוד הכנסת מעגן את תוקף הבחירות ומהותן בקובעו כי הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר. סעיף 4 לחוק היסוד הנ“ל קובע את שיטת הבחירות כך שהכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, כאשר נקבע לעוגן חשוב זה סעיף שריון, עוד מימים ימימה, שלפיו אין לשנות חוק זה אלא ברוב של חברי הכנסת – סעיף שנדון כבר לפני שנים רבות בפסיקות בית משפט העליון אשר ביטלו מכוחו חוקים שנים רבות עוד בטרם למהפכה החוקתית של חוקי יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו.
זכות היסוד לבחור מעוגנת בסעיף 5 לחוק היסוד הנ“ל אשר קובע כי כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית–משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק.
אף זכות היסוד להיבחר מעוגנת עלי ספר כך שכל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
בית משפט העליון, מבצר ומגן זכויות האדם בישראל, עמד לא פעם מול התלבטויות קשות בשאלת הזכות להתאגד במפלגה, שהיא בעצם הביטוי של זכות היסוד להבחר אל מול העקרון הידוע כעקרון “הדמוקרטיה המתגוננת” – קרי עד כמה יכולה הדמוקרטיה להרשות לעצמה לאפשר הצגת מועמדות של רשימות שעלולות לפגוע במרקם הליברל דמוקרטי של המדינה, שהרי על הדמוקרטיה להגן על עצמה. לאחר שנים של התלבטויות ומחלוקות נחקק התיקון הידוע כתיקון “7א” הקובע כי
רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
אף כאן יש חשיבות להחלטת ועדת הבחירות המרכזית בדבר קביעת מניעות מועמד מלהשתתף בבחירות , אם כי במקרה דנן קובע החוק כי החלטה בעניין זה, מפאת חשיבותה הרב כמכרסמת בזכות היסוד להתאגד ולהבחר, טעונה אישור בית המשפט העליון.
לוועדת הבחירות המרכזית תפקיד מכריע אף בעניינים רבים נוספים. היא משמשת כ“כלב שמירה” בכל הנוגע לדרכי התעמולה של המתמודדים בבחירות, היא בוחנת חוקיות ועמידה בנהלי רישום מפלגות המציגות מועמדותן לכנסת, פנקס בחירות, רשימות מועמדים ועוד.
אני תקווה כי נדע תקופת בחירות מכובדת, ראוייה, שוויונית, שיהיה בה לממש את זכויות היסוד של כל אחד ואחד מאיתנו כאזרחים במדינת ישראל.
שלכם בכבוד רב,
ד“ר שמואל סעדיה עו“ד
יו“ר תנועת הרצליה למען תושביה
המערכת: ד“ר שמואל סעדיה, עו“ד הינו חבר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, חבר וועדת משנה להדרכה, כתב ספר “הזכות לבחור ולהבחר” מומחה לזכויות אדם , פרקליט לארגונים חברתיים.
