תושבים יקרים, זה לא מכבר הסתיימה שביתת המורים העל יסודיים במערכת החינוך, שביתת המורים הארוכה בתולדות המדינה, אשר השביתה כשש מאות אלף תלמידים, ובמידה לא מבוטלת שינתה את אורחות חיי מאות אלפי הורים.
המשבר הקשה במערכת החינוך, השביתה הארוכה, הנסיבות לפריצתה, אופן סיומה, מעוררים סימני שאלה קשים, תהיות והרהורים על תפקוד המערכות כולן – משרד האוצר, ארגון המורים העל יסודיים, מערכת המשפט, משרד החינוך. בד בבד אנו עדיין עדים לשביתת סגל האקדמאי הבכיר באוניברסיטאות, המהווה פן נוסף במשבר העמוק במערכת החינוך. על הכל מוסכם כי ערך החינוך הינו ערך עליון ומהווה ערובה לחברה נאורה, דמוקרטית ותקינה, היכולה להתמודד עם אתגרים הניצבים למולה.
בית המשפט העליון עמד לא פעם כי זכות השביתה היא זכות יסוד . כך, למשל, קבע כבוד בית משפט כי: “בראש ובראשונה יש לזכור את חירות השביתה שהיא זכות יסוד קונסטיטוציונית במדינה דמוקרטית” (התאחדות הסטודנטים בישראל נ‘ האוניברסיטה העברית). היא אף נגזרת מזכות היסוד לחופש עיסוק. כמו כן היא מהווה פן של זכות ההתאגדות – שהיא זכות יסוד משפטית, נגזרת מהזכויות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומהווה את נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. מטיבה וטבעה של שביתה שהיא עלולה לפגוע בצדדי ג‘. המשבר הקשה במערכת החינוך , שביתת המורים ושביתת הסגל האקדמאי הבכיר פגע פגיעה קשה בתלמידים, בהורי התלמידים ובסטודנטים.
הדין הישראלי מגן, בנסיבות מסויימות, על השובתים. בד בבד לכך קובע הדין מעצורים, וסייגים לזכות השביתה כדי למנוע פגיעה בצדדי ג‘. כך למשל קבע כבוד בית משפט כי: “חירות השביתה אינה זכות אבסולוטית ויש לאזן אותה כנגד חרויות אחרות. ..כשבית הדין לעבודה שוקל את אזון האינטרסים לצורך הוצאת צו מניעה רשאי הוא לשקול גם את שיקולי הציבור העלול להפגע מן השביתה. חופש השביתה אינו חופש מוחלט אלא חופש יחסי…שעה ששוקלים מתן צו מניעה נגד שביתה, יש וראוי להביא בחשבון נזק שב‘ודאות קרובה‘, ייגרם לציבור הרחב, משביתה שתפרוץ, ולכן מותר להגבילה“. הדוקטרינה המרכזית שמעמיד הדין לצורך כך הוא שימוש בצו המניעה שניתן על ידי בית הדין לעבודה. הוצאת צווי מניעה למורים השובתים מעוררת סימני שאלה כבדים בתחום הערכי, מוסרי, נורמטיבי – האם בכיפוף ידיים ומתן צווי ריתוק, יש בו כדי לאפשר פגיעה בזכות השביתה האם ניתן לכפות על מורים שהוראתם היא אומנותם – ללמד בעל כורחם.
תושבים יקרים, אין לי, בכל הענווה, אלא להצר ולהצטער כי התמודדות המערכות עם השביתה נעשתה באמצעות מערכת המשפט ומתן צווי המניעה. יש לראות בכך כשלון כולל של כל המערכות – של מערכת החינוך, של משרד האוצר ולמרבה הצער אף של מערכת השפיטה וזאת על אף שהעניין הובא לפתחה שלא מיוזמתה ולא מטעמה, ובוודאי שמערכת השפיטה אינה המקור או הסיבה לכשל המהותי, השורשי והחמור במערכת החינוך.
על אף שהח“מ משמש כחבר וועד מחוז תל אביב ויו“ר ועדת ערי השרון בלשכת עורכי הדין, ורואה עצמו כ“קצין בית משפט” הרי אין מנוס מלציין כי מערכת המשפט – ובמקרה דנן בית הדין הארצי לעבודה, אותו אנו מעריכים ומוקירים, לא נתנו את המענה הראוי, פגעו בזכות השביתה, ולא מלאו את תפקידם כמבצר ומגן של זכויות עובדים במדינת ישראל. כבוד בית הדין הוציא צו אשר עלול היה לא להיות מקוים כי הוא ניתן נגד יו“ר ארגון המורים, ויכול היה אף לגרום לזילותה של מערכת המשפט, אם לא היה מקוים. לעניות דעתנו, לא מתקבל על הדעת לכפות על אדם שאומנותו היא הוראה ללמד בעל כורחו.
הציבור, אשר ברובו תמך במאבק המורים, יצא מאוכזב, ממורמר, מהמשבר ודרך סיומו. ניתן היה ליתן פתרונות יצירתיים למשבר. לא מן הנמנע לסבור כי ניתן לראות במאבק זה כ“לא שפיט” במובנו הרחב. לא ייתכן כי צו שיפוטי היוצא תחת ידה של ערכאה שיפוטית יכריע, לכאן או לכאן, מאבק כה עקרוני על דמותה של מערכת החינוך. מאבק כזה לא מוכרע, ולעולם אינו יכול להיות מוכרע, או ניתן לפתרון בצו מניעה שיפוטי. על מערכת המשפט היה, בכל הכבוד וההערכה, לנהוג ביתר איזון, לא לפגוע במאבק ערכי ועקרוני זה, ולא להוציא צווי מניעה.
ערים אנו לכך כי ייתכן ודווקא צו המניעה אשר עמד “כחרב תלויה” הוא זה אשר כפה “הר כגיגית” על הצדדים להגיע להסכמה, בבחינת “כופים אותו עד שיאמר רוצה אני“, ובמובן זה, וזה בלבד, ייתכן כי היו לצו המניעה השלכות חיוביות – אך לא זו הדרך בה רוצה הציבור לראות בפתרון של משבר כה עמוק במערכת החינוך. עדיין נותרו סוגיות מהותיות ומרכזיות שטרם נפתרו באשר למערכת החינוך ובכלל כך – תכני החינוך, ייעדי החינוך, יחס מערכת החינוך אל אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, מהו ההיקף הראוי של “סל חינוך” וחובת המדינה להעניק חינוך חינם ולאלו גילאים – שאלות אלו נותרו פתוחות, וחבל, שהרי מערכת החינוך היא בבואתו של הציבור הישראלי כולו.
בברכה נאמנה
ד“ר שמואל סעדיה עו“ד
המערכת: ד“ר שמואל סעדיה, עו“ד הינו בעל משרד עורכי דין פרטי, מומחה לזכויות אדם, יו“ר תנועת הרצליה למען תושביה ומשמש כחבר וועד מחוז תל אביב ויו“ר וועדת ערי השרון בלשכת עורכי הדין.
