תושבים יקרים, להווי ידוע כי אחוז ניכר ממגזר העבודה במשק הישראלי – הוא של העצמאיים. מגזר העצמאיים במשק הישראלי מהווה מגזר מרכזי בכלכלה הישראלית, והינו משלם הון עתק של מיסים לקופת המדינה, והכנסותיו מהוות נדבך עיקרי ואיתן באוצר קופת המדינה.
נפתח ונציין כי כותב הטור הח“מ, בכל הענווה, נאבק וימשיך להאבק, למען ביצור וחיזוק זכויותיהם הסוציאליות של עובדים שכירים בישראל, ויש לי אף הזכות לייצג את סיעת העבודה בהסתדרות ובנעמ“ת, ואף שמשתי , בכל הענווה, כחבר הנהלת מזכירות מועצת פועלים .
אולם, בד בבד לכך, נראה כי בניגוד למארג ההגנה הצודק והראוי שמוענק לעובדים שכירים – הרי כי יש מקום והכרח, להרחיב ולעבות את מארג הזכויות הסוציאליות למגזר העצמאיים.
כך, למשל, בולטת העובדה כי עצמאיים אינם זכאים לקצבת ותקבולי ביטוח לאומי עם אובדן מקור פרנסה. זאת, לעומת “דמי האבטלה” שלהם זכאים עובדים שכירים במשק.
אי שוויון זה הוא בעל השלכות חמורות על מגזר נכבד ועצום של עצמאיים במשק הישראלי. למרבה הצער, בשנים האחרונות, בשל גזרות כלכליות שפקדו את המגזר העסקי ובעיות במשק, אחוז לא מבוטל מהעסקים הפרטיים קורסים ואינם מחזיקים מעמד. אל השוק נפלטים, איפוא, עצמאים רבים מחוסרי עבודה, כאשר עסקיהם כעצמאיים לא צלחו, ואין הם זכאים לקבל דמי אבטלה. זאת, הגם שבמצב דומה, שכיר הנפלט ממקום עבודה, זכאי לדמי אבטלה. חוסר השוויון הוא בולט על פניו ודורש וזועק לתיקון. יצויין כי פסיקת כבוד בית המשפט העליון רואה את עקרון השוויון כנגזר מהזכות לכבוד שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
כמו כן, אם מעביד מפסיק את עבודתו של עובד ומפטרו, הרי כי במרבית המוחלט של המקרים הוא זכאי לפיצויי פיטורין. לעומת זאת כאשר, למשל, מקבל שירות מפסיק עבודת עצמאי שהינו נותן שירות, הרי אם הדבר אינו מהווה הפרת חוזה בניגוד לדין, אין העצמאי זכאי לכל תקבול או פיצויי פיטורין על מקור הכנסותיו שפסק, בין אם העסק שלו, ובין אם כשותף. זאת, אף אם העצמאי עבד שנים רבות, ולמעשה הוא מפוטר מעסקיו – אך אינו זוכה לפיצויי פיטורין.
כך, בניגוד לעובדים שכירים, בחינת פני הדברים לאשורם מלמדת כי אין עצמאיים זכאים לדמי חופשה שנתיים, אין הם זכאים לדמי הבראה שנתיים, אין הם זכאים להחזר ימי מחלה, אין הם זכאים לתגמול שעות נוספות, ועוד. עובדים שכירים זכאים לזכויות אלו על פי שורת חוקי עבודה סוציאליים, ואף עומדים להגנתם בתי הדין לעבודה – מבצרם ומגנם של העובדים, בעוד שלעצמאיים אין עומדים מארג ומערך הזכויות הללו.
הדברים מקבלים כעת משנה תוקף לנוכח העובדה כי מתחילת 2008 לכל עובד שכיר במשק יהיה חיסכון פנסיוני. כל עובד יהיה חייב על פי חוק לחסוך לפנסיה יחד עם מעבידו, כחלק בלתי נפרד מתנאי העסקה.
לעומת זאת, אין כל “מעביד” אשר דואג לפנסיה של העצמאי. דבר זה עלול לטמון בחובו השלכות קשות למשק הישראלי, כך שבעתיד עלולים להיות מבוגרים רבים, שעבדו כעצמאיים כל ימי חייהם, ללא כל קרן פנסיה – דבר שעלול ליצור מעמסה כבדה על המשק הישראלי. אי השוויון בין זכויות העצמאי לזכויות השכיר, מקבל משנה תוקף לנוכח כך שלרוב שיעור המס וסכום המס המשולם על ידי עצמאי הוא גדול יותר, בכמה מונים, מזה המשולם על ידי עובד שכיר.
הנה כי כן, הגיע העת לבצר בחקיקה סוציאלית מתאימה את זכויות העצמאיים – שהם, כאמור, נדבך מרכזי בכלכלה הישראלית .
ראוי לעגן בחקיקה את דבר זכאות עצמאיים, אשר מקור עבודתם כעצמאי אינו יכול להניב להם פירות, לדמי אבטלה מאת המוסד לביטוח לאומי, באותם תנאים שזכאים להם שכירים. חקיקה שכזו היא מתבקשת ומתחייבת לתיקון אי צדק הקיים כיום בחברה הישראלית.
כמו כן, יש וראוי ליצור מנגנון ראוי אשר יהיה בו כדי לתמחר את הזכויות הסוציאליות ל דמי חופשה, דמי מחלה, דמי הבראה והענקתם לעצמאיים – באופן אשר ישווה את מעמדם למעמד השכירים.
ככלל, הח“מ קורא מזה זמן רב, כי הגיעה העת לחקיקת חוק יסוד עבודה ורווחה – זכויות חברתיות. חוק כזה יבצר את מעמד העובדים, אך גם את מעמד העצמאיים בכל הנוגע לזכויות סוציאליות בשל עבודה ובשל סיום עבודה. ראוי כי זכויות סוציאליות וחברתיות, והגנה על קשישים, נכים, ניצולי שואה, חד הוריים, מחוסרי דיור, מובטלים, יעוגנו עלי ספר בחקיקת יסוד אשר תהיה חלק מהחוקה העתידית של מדינת ישראל. כך ראוי למדינה יהודית דמוקרטית, תוך יציקת תוכן לכלל הערכי הבסיסי של מורשתנו: “ואהבת לרעך כמוך“.
בברכה נאמנה
ד“ר שמואל סעדיה עו“ד
המערכת: ד“ר שמואל סעדיה, עו“ד הינו בעל משרד עורכי דין פרטי, מומחה לזכויות אדם, יו“ר תנועת הרצליה למען תושביה ומשמש כחבר וועד מחוז תל אביב ויו“ר וועדת ערי השרון בלשכת עורכי הדין.
