נכנסנו לחודש אדר אשר עליו נאמר “משנכנס אדר מרבין בשמחה“, וכי בעוד מספר ימים אנו עתידים בע“ה לחגוג את חג פורים. חג פורים מסמל ארוע בתוך רצף של ארועים בהם עמד עם ישראל ואבותיו בפני סכנת השמדה. חודש אדר עומד בהיפוך לחודש אב אשר עליו נאמר “משנכנס אב ממעטין בשמחה“.
כך ציווה המלך אחשוורוש : “להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד” הקב“ה, על אף ששמו אינו מצויין במגילה אשר הינה מגילה בגלוי של הסתר הנס, “מצילנו מידם” וכי זכות אבותינו עמדה לנו.
כך, יעקב אבינו פונה לקב“ה בתפילה (בראשית לב יב) “הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים“, ובאמרתו “אם על בנים” ניתן אף לראות נבואה לעתיד על כי בני ישראל יירדפו. כך גם עמד עם ישראל בסכנת כלייה ערכית, ריבונית, עצמאית, כאשר שועבד על ידי פרעה במצרים.
כמו כן, אף נאמר ( דברים כו פסוק ה) “ארמי אובד אבי” – הנאמרים על ידי בניו של יעקב אשר, לפי אחת הפרשנויות שנודעו לפסוק זה, לבן הארמי בקש לאבד את יעקב, אחד משלושת האבות, את זכרו ואת מורשתו, ושוב אנו מוצאים עצמנו מול סכנת אבדון.
הנה כי כן, בפורים אנו מוצאים פעם נוספת בו עומד עם ישראל בסכנת כלייה. המן בן המדתא האגגי מיוחס להיות כבן השושלת העמלקית – עם אשר ניסה אף הוא לזנב ולהשמיד את עם ישראל כפי שנאמר : “אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך“.
לא בכדי , ואנו קושרים זאת אף לציון יום השואה הבינלאומי שחל זה לא מכבר, יש המוצאים רמז במגילת אסתר למזימה הנאצית שהרי בפרק ט‘ מסופר על תליית עשרת בני המן. והנה, לאחר התלייה אנו מוצאים אמירה, לכאורה שכבר אינה רלוונטית, של אסתר:
“אם על המלך טוב יינתן גם מחר ליהודים .. לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ“
כלומר על אף שכבר נתלו בעבר בני המן פונה אסתר המלכה בפנייה בלשון עתיד – “מחר” “יתלו” . אין בכך תמיהה שכן אסתר מדברת על עתיד לבוא וה“מלך” אשר אליו היא מתייחסת אינו המלך אחשוורוש אלא “המלך” ב“הא הידיעה” היינו מלך מלכי המלכים . לא בכדי יש אף הקושרים את העובדה כי בשמות עשרת בני המן מוקטנות האותיות תש“ז ברמז אל משפטי נירנברג והמוצאים בהם להורג המשולים לעשרת בני המן שעליהם דברה אסתר “יתלו” לעתיד לבוא.
כפי שנאמר בפסח בע“ה הרי “שלא אחד בלבד קם עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב“ה מצילנו מידם” ויש לראות בהקשר זה את פורים ואת פסח כקשורים ברצף מהותי היסטורי אחד כאשר עם ישראל מצא עצמו במשך הדורות בסכנת השמדה מאת הפלישתים, האשורים, הארמים, הבבלים – שהחריבו בית מקדש אחד, הפרסים, היוונים, הרומאים – שהחריבו בית מקדש שני, הביזנטים, המוסלמים, הצלבנים, הממלוכים, העותומאנים – אשר כעת במוסר כפול מנסים להטיף מוסר או לבוא בביקורת כלפי מדינת ישראל ולהלך עליה אימים.
אנו רואים את השמחה – לא כשמחה של קלות דעת חלילה אלא שמחה שהיא תוצאה של שלמות וחשבון הנפש כל אחד כפרט וכולנו כאומה – על מצב בו האלימות גואה , על מצב שבו נזרקת נעל על נשיאת כבוד בית משפט העליון, על הצתה של רכב של שופט וחלילה מצב של “אוי לו לדור ששופט את שופט את שופטיו” ולכן “משנכנס אדר מרבין בשמחה” – הרי אין לך שמחה ללא שלמות וחשבון נפש.
תושבים יקרים, מי ייתן והאמור “משנכנס אדר מרבין בשמחה” יהפוך לשמחת קבע שמחת עולם בכל ימות השנה, כסימן לאחדותנו, צדקתנו כחברה מוסרית הוגנת הדואגת לתושביה ואזרחיה ומעניקה להם זכות לחינוך, בטחון לאומי ובטחון אישי, כיבוד וביצור זכויות יסוד של האזרח – ובקרות כל אלו תהיה לעם ישראל שמחה כל ימות השנה אשר יהיו כחג, ויתקיים האמור במגילה, מה שהוא הרציונאל לכל מנהג התחפושות כי (אסתר ט א) “ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם“.
שלכם בברכה נאמנה
וחג פורים שמח
ד“ר שמואל סעדיה עו“ד
